קטגוריה: סוגיות מהשילוב האינדיב'

קצרים בתקשורת עם המורה לאנגלית המשלבת

Photo by Gil Epshtein

Photo by Gil Epshtein

לעיתים אנו נתקלים במורה לאנגלית משלבת אשר אינה מגלה רגישות לצרכי התלמיד שלנו. במקרים מסוימים שיחות ההדרכה הרגילות אינן מביאות לשינוי המיוחל.

יתכן שההתעקשות של מורה בנושאים כגון הכתבות, שימוש בשפה העברית או המילונית נובעים מחשש שבעצם אסור לה לחרוג משיטות ההוראה המקובלות. במיוחד כשמדובר בתלמידים אשר הירידה שלהם בשמיעה אינה חמורה וקשייהם פחות ברורים.

במצב כזה שיחה עם המדריכה או המפקחת האזורית להוראת האנגלית עשויה להועיל. כאשר המורה שומעת מצד הממונים עליה שיש לה את ברכתם להתאים את ההוראה לתלמיד התמונה נראית אחרת.

הנה קישור לעמוד באתר הפיקוח לאנגלית. בעמוד זה מספר מסמכי PDF. הראשון מביניהם מציג את רשימת המפקחים האזוריים לאנגלית וחלוקת האזורים שלהם. במסמך השני תמצאו את פרטי הקשר שלהם.

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/English/InspectoratesDesk/RegionalInspectors.htm

 

שאלון אנונימי למורה הנודדת לשילוב תלמידים עם ירידה בשמיעה

Photo by Gil Epshtein

Photo by Gil Epshtein

בעולם אידיאלי, בו ניתן לקבל מייד את כל מה שמבקשים, מה יכול לסייע לך במתן שיעורי עזר לתלמיד במקצוע האנגלית? אודה מאוד אם תקדישו 2 דקות לענות לשאלון אנונימי מקוון בנושא זה. אין צורך לספק שום פרטים מזהים, לא שם ולא כתובת דוא"ל. השאלון בעברית, רק הכותרת שלו כתובה באנגלית

מגיעים לשאלון ע"י הקלקה על שמו .

How Can I Help You?

תודה רבה!

נעמי

תגבור באנגלית לתלמידי תיכון קוד 3 ו 4

key

השנה אני פותחת תגבור מקוון לקראת בחינות הבגרות באנגלית מועד קיץ

התגבור מיעוד לתלמידי תיכון הניגשים למועד קיץ הקרוב, בכל רמה, אולם לתלמידי קוד 3 ו 4 בלבד. זאת מכיוון שהתיגבור מותאם להתאמות של תלמידים אלה.

פרטים במכתב המצורף.

נעמי

Edmodo Bagrut Tigbur

בעקבות השאלה: פרק הבנת הנשמע ב "מבחני מיצב באנגלית ",

נלחמים בתחנות רוח?מתמונות משפחת אפשטיין

נלחמים בתחנות רוח?
מתמונות משפחת אפשטיין

תלמידים עם ירידה בשמיעה המוגדרים כקוד 3 או 4 מוכרים על-ידי משרד החינוך כתלמידים שאינם מסוגלים לעשות תרגיל בהבנת הנשמע בשפה זרה  בהאזנה למכשיר.

לכן הם פטורים מחלק זה בבחינות הבגרות.

אם תלמידי קוד 3, 4 מוכרים כמי שאינם מסוגלים לעשות זאת בבחינות הבגרות הם גם מוכרים בבחינות המיצב.

אין לדרוש מתלמידים אלה להבחן בפרק של הבנת הנשמע בבחינות המיצב באנגלית.

כלי שימושי לתרגול אוצר מילים ותחביר, גם באנגלית וגם בעברית

דמיינו שקראתן טקסט עם תלמיד בשיעור.

כעת דמיינו שבשיעור הבא אתן מעוניינות לתרגל את אוצר המילים שהיה בו. יתר על כן, אתן מעוניינות שהתלמיד יתרגל את המילים בצורה פעילה, ע"י יצירת משפטים חדשים (בכדי לתרגל גם מבנה משפט תקין).

קל לדמיין, נכון? הרי אלה מטרות משותפות גם בהוראת אנגלית וגם בהוראת עברית.

פשוט, הדביקו את הטקסט שקראתם לתוך אתר ההופך אותו לענן מילים, כמו בדוגמא שלפניכן:

כעת ניתן לשבת עם התלמיד ולבנות משפטים מהמילים שבענן (אפשר לעצב במגוון דרכים וצבעים).

בכלל לא חייבים לנסות לשחזר את הטקסט המקורי – מעניין מאוד ליצור משפטים חדשים מאותם מהמילים.

ענן מילים באנגלית או בעברית אפשר ליצור בקלות באתר wordle

סרטון המציג באופן חזותי כיצד ליצור ענן מילים נמצא כאן.

תהנו!

בתגובה לשאלה: מילונית אלקטרונית – כיצד לבחור מילונית מתאימה?

ישנם בשוק מספר סוגי מילוניות אלקטרוניות לשימוש בלימודי האנגלית. איני רוצה לפרסם חברה זו או אחרת. בכוונתי להפנות את תשומת הלב לכמה כללי זהירות בבחירת המילונית המתאימה.

מילונית שמתרגמת מספר שפות באותו מכשיר היא פחות מומלצת. הדבר בא על חשבון אוצר המילים באנגלית. מילונית שהיא רק לאנגלית – עברית כוללת מספר רב יותר של מילים וביטויים.

מסתובבות בשוק מילוניות קטנות וממש זולות (בהפרש רציני במחיר). לא רק שכמות התרגומים של מילים וביטויים כאן מוגבלת מאוד, המילונית מתרגמת לעברית תנ"כית או ארכאית אשר לרוב אינה מובנת לתלמידיניו. תלמיד אשר לא זוכר את פירוש המילה "nose" באנגלית לאו דווקא יבין את העניין שיקבל את התרגום "חוטם". באנגלית ישנם צמדי מילים רבים (כגון Look for ). אם לא ניתן למצוא את פירושן במילונית, המילונית לא תהיה שימושית לתלמיד.

מאידך גיסא, ישנן מילוניות מאוד משוכללות, שהן כוללות מילון אנגלי-אנגלי בנוסף להיותן מילונים אנגלי- עברי / עברי-אנגלי. לדבר יתרון וחסרון בו זמנית. לתלמידי 5 יחידות לימוד באנגלית הדבר יכול להיות יתרון כיוון שמילון אנגלי אנגלי מספק דוגמא לשימוש במילה בהקשר של משפט.אולם עבור תלמידים חלשים יותר, שאינם קוראים את ההגדרה באנגלית, העניין הופך להיות מטרד. עליהם בכל חיפוש של מילה לגלוג כלפי מטה (או ללחוץ כמה פעמים על חץ) עד שהם מגיעים לתרגום לעברית של המילה.

בשום אופן לא מומלץ לקנות מילונית מדברת. לא רק שצריך להשתיק אותו ממילא בכדי להשתמש בו בבית הספר, איכות הדיבור לרוב אינה ברורה דיו לתלמידים כבדי שמיעה (ואף לשומעים רבים).

בכל מקרה, כבר החלו ניצני המרד בנושא ההשקעה הכספית הרבה ברכישת מילונית כאשר לכל תלמיד היום ישנו מכשיר סלולרי שאליו ניתן להוריד תוכנת תרגום או לגלוש לו ישירות באינטרנט. אך זה כבר דיון לרשומה נפרדת.

בתגובה לשאלה: באיזו מידה להשתמש בשפה העברית בהוראת הקריאה באנגלית?

צילומי משפחת אפשטיין

כרגיל, התשובה לכך מורכבת. אני כותבת כאן את עיקרי הדברים, כמובן שניתן מאוד להרחיב.

בעת הוראת הקריאה בפעם הראשונה, אחרי שהתלמיד/ה רכש/ה את הקריאה בשפת האם, צריך להשתמש באותיות עבריות בכדי להבהיר לילד באילו צלילים מדובר. במיוחד הכוונה לאלו שנראים דומה על השפתיים או שאינם נשמעים בקלות. כמו /T/ או /N/ או /D/ שהם די מבלבלים. אני אינני מרשה לתלמידים להעתיק מקבילה עברית למחברת שלהם, רק נעזרת בכך בשלב הצגת האות או בתזכרות. כפי שנעשה בספר הלימוד Apples and Zebras כל אות מיד מקושרת עם מילה שמתחילה באות זה והיא משמשת (בין השאר) אמצעי לתזכורת של הצליל.

תרגיל טוב להבנת הצלילים של האותיות, ובמיוחד של אות הניקוד /A/ הוא לתת לתלמידים לכתוב שמות של אנשים שהם מכירים בעברית, ואז לבדוק באילו שמות קיים הצליל של האות שעובדים עליו כרגע. לדוגמא, השם העברי ענת.תלמידים רבים חושבים שאין בו A כיון שהם חושבים רק על האות העברית אלף. ודווקא האות A מופיעה פעמיים.

כלומר, בשלב ראשוני יש להתמש באופן מועט וזהיר באותיות בעברית, ככלי עזר. אני כלל לא תומכת בכך שיכתבו את המילים בשיעתוק עברי במחמברת.

לעומת זאת, כאשר עובדים עם תלמידים בכיתה ו,ז או מאוחר יותר אשר עדיין לא רכשו את כישור הפיענוח באנגלית אני כן ממליצה על שימוש אינטסיבי יותר במקביל העברי של האותיות (אלה שקיימות, כמובן!). כאן קביים אלה נדרשים. שימוש בתרגילים רבים של כתיבת וקריאת שמות עבריים מסייעת להפנמת הצלילים ולתירגול צירופם.

אולם גם כאן, כתיבת אוצר מילים בשיעתוק עברי בתדירות גבוהה היא דבר מסוכן. אפילו ברמה הבסיסית ביותר, תלמיד צריך להיות מסוגל לקרוא שם של מקום באותיות באנגלית.

ללמד את שמות האותיות – כן / לא ומתי

תגובה זו פורסמה בבלוג הישן בדצמבר שעבר. אולם כיון שנושא זה עולה מדי שנה, מצאתי לנכון לפרסמה כאן מחדש.

כמו בכל דבר, ישנם היבטים לכאן ולכאן.
אין ספק שבבית הספר היסודי משתמשים רבות בשמות האותיות. שליטה בשמות האותיות אף יכולה להקל על הילד בחלק מהפעילויות בשיעור.
אולם יש קבוצה של ילדים שאודותיהם מגיעים אלי פניות, אשר לא רכשו את הקריאה בכיתה ו ואף בכיתה ז. ילדים אלה מתפקדים כילדים לקויי למידה מבחינת רכישת האנגלית, גם אם אין לגביהם אבחונים רשמיים (כידוע, בגלל מאפייני האנגלית, כגון הכווניות השונה, ישנם קשיים שמתבטאים רק בלימודי אנגלית). עבור ילדים אלה אנו נעזרים בשיטות של הוראת לקויי-למידה , כשהבולטת מבינהן היא לא ללמד את שמות האותיות! הילד צריך מערך צלילים אחד לקשר לכל אות.
אז נשאלת השאלה – כמה זמן מחכים? ילדים אשר משולבים בכיתה רגילה, מתחילים אתם במה שנלמד בכיתה. הכלל הבסיסי תמיד – אם זה הולך אז מצויין! אך צריך להיות עם אצבע על הדופק. לא לחכות עד שהילד מגיע לכיתה ז… השתמשו בשמות עבריים כבוחן מצב. אם הילד מתקשה לקרוא את שמות בני משפחתו ודמויות מוכרות למרות שעבדתם על האותיות הללו – מומלץ לעזוב את נושא הוראת שמות האותיות.

 

בתגובה לפנייה ממורת "שמע" אודות התמודדות עם נושא ההכתבות בבית הספר היסודי

צילום של גיל אפשטיין

נושא ההכתבות הינו נושא כאוב. הנושא קשור לתרגילי הבנת הנשמע אך לא לגמרי חופף לו. למרות שמדובר בתלמיד בבית הספר היסודי צריך  קודם כל לבדוק אצל רכזת "שמע" / מנהלת "שמע" האם ילד זה יהיה זכאי לפטור מפרק הבנת הנשמע בעתיד, בבחינת הבגרות באנגלית (בהתבסס על מאפייני הירידה שלו בשמיעה).

 אם התלמיד יהיה פטור באופן חד משמעי מתרגילי הבנת הנשמע יש לדרוש מהמורה שבעת הכתבות התלמיד יקבל דף עם מילים לתרגום. השאלה שעולה כאן היא, כמובן, מילים באיזו שפה. לתלמידים חזקים ניתן לתת את המילים בעברית לתרגום לאנגלית. אולם לתלמידים הרבים אשר ההתמודדות בשיעורי האנגלית קשה עבורם, מומלץ לתת את רשימת המילים באנגלית לתרגום לעברית.

 יתרה מזו, הבעיה ב "ה" הידיעה של התלמידים שלנו היא זכירת אוצר מילים. עבור חלק מהתלמידים יש צורך להגדיר עם המורה מראש כמות מצומצמת יותר של מילים מאלה שכל הכיתה נדרשת לדעת. (בנושא הזה שימוש "במחברת קשר" בין מורת ה"שמע" לבין המורה בכיתה חוסכת מצבים של חילוקי דעות לגבי אילו מילים הוגדרו כחומר להכתבה…).

 לגבי אותם התלמידים הפטורים מהבנת הנשמע – במדריכים למורה של כל ספרי הלימוד נמצאים הטקסטים של התרגילים הללו. בעת שכל הכיתה מקשיבה לקלטת התלמיד שלנו צריך לקבל דף עם הטקסט ( מהרגע שיודע קצת לקרוא, כמובן!). מומלץ כבר בתחילת השנה לצלם את כל הטקסטים של תרגילי הבנת הנשמע בכדי שלמורה בכיתה תהיה תיקייה מוכנה.

 לגבי אותם התלמידים שאינם פטורים מהבנת הנשמע, כאמור, אין חפיפה מלאה בין תרגילים אלה והכתבות. הכתבות נעשים לרוב על מילים בודדות, לעומת תרגילי הבנת הנשמע הבנויים מקטע של טקסט. מאידך, תרגילי הבנת הנשמע מושמעים לרוב מדיסק ואילו הכתבות לרוב מוקראות על-ידי המורה.

לא נפטור ילדים עם ירידות קלות מהתרגילים הללו אך צריך לאפשר להם את התנאים המיטביים לעשותם. ניתן לבקש מהמורה, בזמן הכתבה, לומר כל מילה בודדת גם במשפט (יש המורים המאמינים בשיטה זו גם עבור תלמידיהם השומעים!). בנוסף, ניתן לבקש מהמורה להקריא קטעי הבנת הנשמע בהשמעה השנייה במקום להשמיע את הקטע שוב בדיסק. כך ירוויח התלמיד,שעדיין בשלבי הלמידה המוקדמים של האנגלית, את היתרון של ראיית השפתיים.

 אני מקווה שבכך עניתי לשאלה. אשמח להתייחס לכל הערה, תגובה או שאלה – פשוט הקליקו על תגובה!