ללמד את שמות האותיות – כן / לא ומתי

תגובה זו פורסמה בבלוג הישן בדצמבר שעבר. אולם כיון שנושא זה עולה מדי שנה, מצאתי לנכון לפרסמה כאן מחדש.

כמו בכל דבר, ישנם היבטים לכאן ולכאן.
אין ספק שבבית הספר היסודי משתמשים רבות בשמות האותיות. שליטה בשמות האותיות אף יכולה להקל על הילד בחלק מהפעילויות בשיעור.
אולם יש קבוצה של ילדים שאודותיהם מגיעים אלי פניות, אשר לא רכשו את הקריאה בכיתה ו ואף בכיתה ז. ילדים אלה מתפקדים כילדים לקויי למידה מבחינת רכישת האנגלית, גם אם אין לגביהם אבחונים רשמיים (כידוע, בגלל מאפייני האנגלית, כגון הכווניות השונה, ישנם קשיים שמתבטאים רק בלימודי אנגלית). עבור ילדים אלה אנו נעזרים בשיטות של הוראת לקויי-למידה , כשהבולטת מבינהן היא לא ללמד את שמות האותיות! הילד צריך מערך צלילים אחד לקשר לכל אות.
אז נשאלת השאלה – כמה זמן מחכים? ילדים אשר משולבים בכיתה רגילה, מתחילים אתם במה שנלמד בכיתה. הכלל הבסיסי תמיד – אם זה הולך אז מצויין! אך צריך להיות עם אצבע על הדופק. לא לחכות עד שהילד מגיע לכיתה ז… השתמשו בשמות עבריים כבוחן מצב. אם הילד מתקשה לקרוא את שמות בני משפחתו ודמויות מוכרות למרות שעבדתם על האותיות הללו – מומלץ לעזוב את נושא הוראת שמות האותיות.

 

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s